ב־2 באפריל 2026 ייבוא רכב בן יותר משש שנים לגאורגיה התייקר, וייבוא רכב בן יותר משלושים שנה הוזל. על רכב בנזין בן יותר משש שנים גובים בלו של ₾4.5 לכל סנטימטר מעוקב של נפח מנוע במקום ₾0.80 קודם לכן: ב־OC Media חישבו שעלות השחרור מהמכס עלתה כמעט פי שישה. אותו רכב, ברגע שמלאו לו שלושים, משלם ₾1.

בגלל הפער הזה, לייבא Volga משנות ה־80 עולה פחות מאשר לייבא Mercedes בת עשר עם אותו מנוע. המאמר הזה מסביר איפה רואים מכוניות אספנות בגאורגיה, כמה עולה לייבא אחת כזאת, ולמה יש כאן כל כך הרבה מהן.

המוזיאון, טביליסובה ומפגשי המועדונים: איפה אפשר לראות מכוניות אספנות?

כמעט כל מכוניות האספנות בגאורגיה נמצאות בידיים פרטיות, ואת רובן כמעט לא רואים בציבור. אפשר למצוא אותן במוזיאון, בפסטיבל הסתיו ובמפגשי המועדונים.

מוזיאון המכוניות הקלאסיות. האספן גיורגי מאמולאשווילי הקים אותו ופתח אותו ב־25 באוקטובר 2014, בזמן טביליסובה, עם עשרים וחמש מכוניות בתצוגה. מאז האוסף גדל, ולכן אין מספר מדויק: בשני האולמות יש כיום עד חמישים מכוניות ועשרה אופנועים.

גריל כרום של סדאן סובייטי משוחזר באור של מוזיאון

כמעט כל המכוניות סובייטיות, ומה שמעניין בהן הוא הסיפור של כל מכונית ומכונית:

  • Pobeda פייטון משנת 1947, המוצג שעליו שואלים הכי הרבה;
  • GAZ-M1 שחורה, שהמוזיאון מציג כמכונית של לברנטי בריה;
  • GAZ-14 Chaika משנת 1978 מהצי הרשמי של אדוארד שוורדנדזה;
  • GAZ-13 Chaika משנת 1977 שהייתה שייכת לפטריארך של כל גאורגיה;
  • GAZ-M1 Emka וטנדר GAZ-4 שנוספו ב־2017: לפי המוזיאון, שרדו מהם בעולם כחמישה;
  • Ford Model A משנת 1928, שלפי המוזיאון שימשה בצילומי הסרט Bonnie and Clyde מ־1967.

שלושה דגמים באוסף הם אלה שבשבילם רוב האנשים באים:

ה־Pobeda (GAZ-M20), יוצרה מ־1946 עד 1958. המכונית הסובייטית הראשונה שתוכננה אחרי המלחמה, והראשונה עם מרכב משלה ולא העתק ברישיון. מפעל גורקי ייצר קצת פחות מ־236,000 יחידות, מהן כ־14,000 מכוניות פתוחות, ולכן המבקרים נעצרים ליד הפייטון של טביליסי יותר מאשר ליד כל דבר אחר באולם.

ה־Chaika GAZ-13, יוצרה מ־1959 עד 1981. אי אפשר היה לקנות אותה. מכוניות Chaika היו רכוש המדינה: חילקו אותן למשרדי ממשלה, לשגרירויות ולבכירים, ולקחו אותן בחזרה כשהתפקיד התחלף. בעשרים ושתיים שנה יוצרו רק כמה אלפים, ולכן מעטות שרדו, והפריט של המוזיאון יקר ערך כי היה שייך לפטריארך של כל גאורגיה.

ה־Chaika GAZ-14, יוצרה מ־1977 עד 1988. היורשת הגדולה והמרובעת יותר של ה־GAZ-13, וה־Chaika האחרונה. המפעל הפסיק לייצר אותן ב־1988 ומאז לא יוצרו מכוניות Chaika חדשות, ולכן מעט פריטים שרדו. הפריט של המוזיאון מוצג כמכונית מהצי הרשמי של אדוארד שוורדנדזה.

לצד הפריטים הנדירים האלה עומדות מכוניות מייצור המוני: Volga מציי מוניות, Zhiguli שמשפחות החזיקו שלושים שנה, Moskvich.

המוזיאון נמצא ברובע איסני־סמגורי, ברחוב אבטומוזאומיס 7 (Avtomuzeumis), ופתוח משלישי עד ראשון מ־11:00 עד 18:00. שעה מספיקה כדי לעבור בו. הוא במרחק של כרבע שעה מהמרכז ולא נוח להגיע אליו בתחבורה ציבורית, ולכן הרבה תיירים לא מגיעים אליו בכלל, ובבקרים של ימי חול האולמות כמעט ריקים. ב־Google Maps למוזיאון יש ציון 4.8 מתוך 5 על סמך 1,049 ביקורות. סיור מודרך כלול בכרטיס: כותבי הביקורות מספרים שהמנהל עצמו מעביר את המבקרים באולמות ומספר את הסיפור של כל מכונית ברוסית או באנגלית. בסדנה שבחצר משחזרים את המכוניות האלה. הסתכלו סביב בדרך: מכוניות Zhiguli ו־Volga ישנות עדיין עומדות ונוסעות בחצרות של איסני וסמגורי.

תצוגת הרכב בטביליסובה. טביליסובה הוא החג של העיר עצמה, והוא מוקדש גם לקציר: חוגגים אותו מאז 1979, בדרך כלל בסוף השבוע הראשון של אוקטובר, עם ירידים, תהלוכות, הופעות ואירועי ספורט בפארק ריקה, בכיכר אורבליאני ובאבנותובני. התאריכים זזים לפעמים: ב־2025 הפסטיבל נערך ב־20-21 בספטמבר בגלל הבחירות. תצוגת מכוניות רטרו לא נכללת בתוכנית בכל שנה, ולכן כדאי לבדוק מראש. כשתצוגת הרכב כן מתקיימת, הבעלים מוציאים מכוניות מאוספים פרטיים ומעמידים אותן לצד הדוכנים של המותגים המודרניים. הכניסה לפסטיבל חופשית.

מכוניות וינטג׳ חונות לאורך רחוב מרכזי סגור בזמן פסטיבל סתיו

בזמן הפסטיבל המרכז סגור לתנועה, אז השאירו את הרכב מחוץ לאזור הסגור והיכנסו ברגל. את המכוניות מוציאים בדרך כלל לקראת הצהריים; בשדרות רוסתוולי עדיף להיות לפני שההמון של אחר הצהריים מתאסף.

מפגשי מועדונים. את אלה מארגנים מועדונים ולא מפיקים: מפגשים בפוטי, בתלאווי, במגרשי חניה של מרכזי קניות מחוץ לטביליסי. התאריכים משתנים בכל שנה ומתפרסמים ב־Instagram וב־Facebook, לא באתרי כרטיסים. מאחורי חלק ניכר מהם עומד איגוד כלי הרכב ההיסטוריים של גאורגיה (Historic Vehicle Association of Georgia).

באירופה מגיעות למפגשים כאלה מכוניות קלאסיות מלפני המלחמה ומכוניות ספורט נדירות. בגאורגיה אלה כמעט לא מופיעות — משתמש ב־r/tbilisi תיאר מה עומד שם במקומן:

״תסתכלו על Oldtimer Club Georgia ב־FB ותבינו שרוב האנשים רואים באולדטיימרים סדאנים ספורטיביים גרמניים ישנים, פוני־קארים אמריקאיות וקבריולטים לחתונות״

u/giorgiblr, r/tbilisi

כדאי לעקוב מראש אחרי העמודים של המועדונים: הודעה חמישה ימים לפני מפגש היא דבר רגיל כאן.

הרבה מכוניות ישנות, עשרות מכוניות אספנות

לפי Geostat, בגאורגיה רשומים 1.9 מיליון כלי רכב, ויותר מ־1.6 מיליון מהם בני יותר מעשר שנים — יותר משמונה מכל עשר מכוניות. בין ינואר לאוקטובר 2025 יצאו מגאורגיה יותר מ־93,000 מכוניות משומשות בשווי 2.3 מיליארד דולר, בעיקר לקירגיזסטן, לקזחסטן, לאזרבייג׳ן ולארמניה. התיקונים כאן זולים, ועד אפריל 2026 השתלם לקנות בחו״ל מכוניות פגועות ולשקם אותן במקום. באפריל 2026 מישהו שאל ב־r/tbilisi מאיפה מגיעות כל מכוניות ה־Mercedes, ה־BMW וה־Porsche החדשות יחסית בטביליסי, בהתחשב במשכורות המקומיות. התשובות הסבירו איך המכוניות האלה מגיעות לכאן:

״רוב המכוניות האלה, אם לא כולן, הן מכוניות טוטאל לוס/אחרי תאונה/מוצפות/גנובות שמגיעות מאמריקה באוניות הגדולות, בכמויות, ו׳משוקמות׳ באופן מפוקפק בידי מקומיים בגלל כוח העבודה הזול. זה סוג של תעשייה לאומית, חחח.״

u/NiFiGaS, r/tbilisi

באותו שרשור איטלקי שהביא רכב לגאורגיה ושיקם אותו כאן נוקב במספר — בערך 16,000 דולר על הכול. בבית, לדבריו, זה היה עולה פי שניים עד שלושה.

מכוניות האספנות הגיעו באותה דרך. אותן אוניות, אותם מוסכים ואותם מכונאים הביאו והחיו גם מכוניות ישנות יותר, והם עדיין עושים זאת: מגיב ב־r/tbilisi כותב שמכוניות Mercedes SL משנות ה־70 עדיין נקנות בארצות הברית כרכבי טוטאל לוס ומשוקמות כאן כדי להשכיר אותן לחתונות.

ובכל זאת, מכוניות אספנות הן חלק קטן מכל זה. משתמש ב־r/tbilisi שמשכיר את ה־Cadillac Fleetwood שלו משנת 1979 לחתונות ולאירועים אחרים תיאר את השוק הזה בתגובה אחת:

״מהניסיון שלי אני יכול לומר שיש בגאורגיה עשרות מכוניות רטרו, אבל השוק כל כך קטן שאין מספיק ביקוש למכוניות רטרו אפילו להשכרה, כי העסק הזה עונתי. עם זאת, ככל שעובר הזמן המחיר של מכוניות רטרו מזנק והביקוש אליהן גדל, אבל יותר זמן פירושו יותר עלויות תיקון.״

u/Teuto_Burg, r/tbilisi

השוק קטן: עשרות מכוניות ולא מאות, ולפי בעל ה־Cadillac אין מספיק ביקוש אפילו כדי להשכיר אותן. ההכנסה שיש היא עונתית ומגיעה בעיקר מחתונות — כמה עולה יום כזה מפורט במדריך לשיירות חתונה. פרנסה זו לא: מכוניות קלאסיות מתייקרות עם הזמן, וגם התיקונים מתייקרים.

ב־auto.ge (נכון ל־25 באוגוסט 2026) הוצעו למכירה 5,343 מכוניות, ורק 45 מהן יוצרו ב־1996 או קודם לכן. כמעט חצי מאותן ארבעים וחמש הן Mercedes-Benz. ל־Ford, ל־BMW, ל־Chevrolet ול־Porsche יש שלוש או ארבע מודעות לכל אחת, ולשאר היצרנים אחת או שתיים. במדור ההשכרה, מכונית אחת מתוך 903 הייתה בת שלושים שנה ומעלה.

בלו, מכס ומע״מ: כמה עולה הייבוא?

בגבול משלמים על המנוע ועל גיל הרכב, לא על הרכב עצמו. התשלום העיקרי על רכב ישן הוא הבלו: הוא מחושב לא לפי מחיר הקנייה אלא לפי נפח המנוע, והתעריף לסנטימטר מעוקב תלוי בגיל הרכב. מאז 2 באפריל 2026 זה נראה כך:

גיל הרכב בלו לסמ״ק מה השתנה
עד 6 שנים ₾1.5 ללא שינוי
יותר מ־6 שנים ₾4.5 היה ₾0.80
30 שנה ומעלה ₾1.0 התעריף הנמוך ביותר בטבלה

התעריפים לקוחים ממחשבון המכס שבו משתמשים היבואנים. רכבים עם הגה ימני משלמים פי שלושה מהתעריף הבסיסי, ורכבים היברידיים עם הגה שמאלי מקבלים הנחה. המכס והמע״מ נגבים בנוסף לבלו; איך התשלומים האלה מצטברים במכוניות יקרות מודרניות מוסבר במאמר על חשבון הבעלות.

התעריף הנמוך ביותר בטבלה שייך למכוניות בנות שלושים שנה ומעלה. לייבא מכונית כזאת עולה פחות מאשר לייבא רכב חדש.

הכללים משתנים לעיתים קרובות, וגם המקומיים טועים בהם. הנה תגובה מ־r/tbilisi:

״החקיקה הגאורגית לא אמינה בטירוף בכל מה שנוגע לייבוא כלי רכב. משנים אותה כמעט בכל שנה. עכשיו ייבוא מכוניות בנות יותר מ־6 שנים אסור, אבל מותר אם הרכב בן יותר מ־30. הייתי בודק את זה קודם כול״

u/gsani-, r/tbilisi

איסור על מכוניות בנות יותר משש שנים אכן הוצע, ואז הוחלף בבלו הגבוה יותר. מאז 2024 יש דרישה נוספת — תקן הפליטות יורו 5. רכב משנת דגם 2013 ומעלה עומד בו. בלעדיו לא מנפיקים לוחיות רישוי גאורגיות. מכוניות בנות שלושים שנה ומעלה קיבלו פטור מיורו 5, והבלו עליהן נמוך יותר. כך שרכב משנת 1994 אפשר לרשום, ורכב משנת 2011 אי אפשר.

הפער בין מנועים ניכר. Zhiguli של 1.5 ליטר ב־₾1 לסמ״ק יוצאת בערך ₾1,500 של בלו; V8 אמריקאי של 5.7 ליטר באותו גיל בערך ₾5,700, וזה עוד לפני מכס ומע״מ. מצב הרכב לא משפיע על החישוב.

שחזור: מה זול כאן ומה לא?

מכוניות פגועות נשלחות לכאן בדיוק בגלל עלויות התיקון: פחחות, צבע ושיקום מכני בגאורגיה זולים בהרבה מאשר באירופה או בארצות הברית. מה שזול הוא עבודת היד: יישור פח, ריתוך, צביעה, הרכבת מנוע. שחזור מלא עם חלקים מקוריים הוא סיפור אחר. במוסכים אין מחסור, ותורים הם דבר רגיל, כפי שמספר משתמש ב־r/tbilisi:

״סטארט־אפים רגילים של שחזור/שיפור מכוניות מצליחים לא רע (נאלצתי לחכות בתור כמה ימים).״

u/TopturoApturo, r/tbilisi

במדור שירותי הרכב של auto.ge (נכון ל־25 באוגוסט 2026) יש 778 מודעות: 60 מהן מזכירות עבודות פח ו־16 מזכירות צביעה, ואילו המילה ״שחזור״ מופיעה רק בשלוש. חיפוש של שחזור מכוניות קלאסיות בטביליסי ב־Google Maps מחזיר מוסכי פחחות וסטודיו לדיטיילינג, ואין ביניהם אף סדנה שמתמחה במכוניות קלאסיות. פחחות היא כאן שירות להמונים; שחזור כמקצוע בפני עצמו כמעט לא קיים. גם המחירים נמוכים: חבר בקהילת בעלי הרכב DRIVE2 שילם 800 לארי, בערך 320 דולר, על צביעה מלאה של סדאן וחיכה שבועיים.

המשתמש ב־r/tbilisi שמשכיר את ה־Cadillac Fleetwood שלו משנת 1979 לחתונות משבח את האיכות באותו שרשור ב־r/tbilisi: לדבריו יש בגאורגיה הרבה אנשי מקצוע שהוא היה מפקיד בידיהם את המכוניות שלו. הקושי מתחיל בדגמים נדירים — הנה מה שכותב על זה משתמש אחר ב־r/tbilisi:

״ולמכור Jag XJS זה רק חצי מהעבודה, איך מטפלים בה? הכרתי כמה אנשים שיש להם אחת כזאת במצב נקרו־פרמיום, ותמיד רציתי אחת בעצמי, אבל התחזוקה היא העניין״

u/giorgiblr, r/tbilisi

אותו דבר נכון לכל מה שאי אפשר לייצר ביד במקום. מערכות הזרקת הדלק המוקדמות, שהחליפו את הקרבורטורים בשנות ה־70 וה־80, דורשות גם מומחה וגם חלקים מקוריים. גם ריפוד מקורי של היצרן אי אפשר לתפור כאן מחדש, ולכן מביאים אותו מחו״ל. פחחות ומכונאות זולות כאן; תקציב השחזור הולך על חלקים ואלקטרוניקה.

שאלות נפוצות

איפה אפשר לראות מכוניות קלאסיות בטביליסי? במוזיאון המכוניות הקלאסיות ברחוב אבטומוזאומיס, משלישי עד ראשון, מ־11:00 עד 18:00. כחמישים מכוניות ועשרה אופנועים, רובם סובייטיים.

האם יש בגאורגיה פסטיבל של מכוניות קלאסיות? יש כמה מפגשי מועדונים לאורך הקיץ, ובחלק מהשנים גם תצוגת רכב בטביליסובה באוקטובר. התאריכים משתנים בכל שנה ומתפרסמים ברשתות החברתיות ולא באתרי כרטיסים.

מתי מתקיים טביליסובה? באוקטובר, במרכז טביליסי, בדרך כלל בסוף השבוע הראשון של החודש. חג העיר נערך מדי שנה מאז 1979, והעירייה מפרסמת את התאריכים המדויקים בכל שנה.

למה יש בגאורגיה כל כך הרבה מכוניות ישנות? תיקונים זולים, רישום מהיר ועשרות שנים של ייבוא מכוניות פגועות מארצות הברית ומהאיחוד האירופי כדי לשקם אותן במקום. מאז 2 באפריל 2026 הבלו על מכוניות בנות יותר משש שנים עלה מ־₾0.80 ל־₾4.5 לסמ״ק, וזה משנה את פני השוק.

האם זול יותר לייבא לגאורגיה רכב בן שלושים שנה ומעלה? לפי התעריף, כן. מכוניות כאלה משלמות בלו של ₾1 לסמ״ק לעומת ₾4.5 למכוניות בנות יותר משש שנים, ובשני המקרים נוספים על כך מכס ומע״מ.

האם אסור לייבא מכוניות בנות יותר משש שנים? לא. איסור הוצע בתחילת 2026 והוחלף בבלו הגבוה יותר. בנפרד, לרישום נדרש תקן יורו 5, שפירושו בפועל שנת דגם 2013 ומעלה, ומכוניות בנות שלושים שנה ומעלה פטורות ממנו.

מה כדאי לבדוק לפני שקונים כאן רכב ישן? גיל אינו אומר שחזור: אותה תרבות שיקום שמילאה את הכבישים ברכבי פרמיום זולים מייצרת גם מכוניות שנראות טוב יותר ממה שהן באמת. תנו לגורם בלתי תלוי לבדוק את הרכב, וחשבו את חשבון המכס במחשבון הרשמי לפני שאתם נוסעים לראות אותו, לא אחרי.

אפשר לשכור מכונית קלאסית בגאורגיה? מספר קטן של בעלים משכירים מכוניות קלאסיות לחתונות ולאירועים אחרים, בעיקר באופן עונתי. ציי ההשכרה הרגילים מודרניים — אילו דגמים יקרים אפשר להזמין בפועל בטביליסי תמצאו במדריך למכוניות של סלבריטאים.

האם עבודות השחזור בגאורגיה טובות? לפחחות, לצבע ולשיקום מכני יש שם טוב, והם זולים בסטנדרטים אירופיים; התורים מאשרים את זה. הקושי מתחיל באלקטרוניקה ובחלקים נדירים.

כמה עולה הכניסה למוזיאון? כרטיס עולה 10 לארי והסיור המודרך כלול — זה המחיר שמבקרים מציינים בביקורות בשלוש השנים האחרונות. המוזיאון לא מפרסם מחירון משלו, אז התקשרו מראש לפני שאתם נוסעים במיוחד.


המכוניות בצי שלנו מודרניות. בטביליסי הן נמסרות בתוך כחצי שעה, למלון שלכם או לשדה התעופה. לאן לנסוע איתן: ימי מסלול ברוסתאווי ומסלולים סביב בטומי.

אפשר לכתוב לקונסיירז׳ של Autohub בוואטסאפ או ב־Telegram במספר +995 557 437 034, או לשלוח מייל ל־concierge@autohub.ge. ציינו את הדגם ואת התאריכים: המסמכים והפיקדון נבדקים לפני המסירה, וכל רכב אפשר לקבל עם נהג.